אני ואנחנו

פעם והיום

פעם חשבו שאם חברי השבט לא ידאגו אחד לשני הם לא ישרדו

אחר כך חשבו שאם אין אני לי מי לי, כי אדם לאדם זאב

היום מבינים שאחדות זה כוח, קבלת השונה זה אתי וחיבור בין שונים זה סינרגטי, אבל איך מיישמים?

פעם חשבו שהארץ שטוחה

אחר כך הבינו שהיא עגולה, ומה שאני עושה חוזר אליי, גם מהקצה השני של הכדור

פעם חשבו שהמציאות פשוטה, שאפשר להבין אותה באמצעות נוסחה של חומר מאסה אנרגיה ומהירות

אחר כך הבינו שהיא יחסית

היום יודעים שחלקיק של חומר יכול להיות בשני מקומות בו זמנית, שחלקיקים קשורים ומשפיעים זה על זה מעבר למרחק ואנרגיה ושהמציאות תלויה במידה רבה במי שצופה בה

פעם חשבו שהמציאות מתרחשת מחוצה לי באופן בלתי תלוי בי

אחר כך הבינו שאם אני מרכיב משקפיים או מאזין למוזיקה או עצבני, המציאות הנחווית משתנה בי

היום מבינים שגם אני וגם המציאות נמצאים בתוך שלם אחד שכולנו חלקים ממנו

כל חלק מכיל הכל במידות שונות, כמו הולגרמה, וכל אחד מאיתנו תופס מידה מסוימת של אותה שלמות

פעם חשבו שאני אני ואתה אתה

אחר כך חשבו שאני אני כי אתה אתה

אז איך עוברים מאמי שאנחנו?

איך ואיפה יכול להיות חיבור בינינו?